בעקבות פרשת בר רפאלי - האם הנחות סלב חייבות במס והאם נראה אכיפה דומה בהמשך? וכן מה עם נותני ההנחה?

בדצמבר 2001 התפרסמה בעיתון מעריב כתבה גדולה עם החתום לעיל, לפיה כאשר ידוען מקבל "הנחת סלב" בהחלט ייתכן כי יש לראות אותו כמי שקיבל הכנסה החייבת במס ואי דיווח עליה יחשב כעבירה פלילית.

קישורים למאמר ולכתבה ראו כאן:

http://www.atax.co.il/index.aspx?id=6732

http://www.atax.co.il/index.aspx?id=6671

http://www.atax.co.il/index.aspx?id=6670

נושא זה עלה לאחרונה פעם נוספת בהקשרה של הדוגמנית בר רפאלי, אשר נעצרה לאחרונה בתואנה כי לא דיווחה על הנחות סלב אותם קיבלה

– אך ייתכן שנושאים נוספים מעורבים דוגמת שאלת היותה תושבת ישראל או חו"ל, חובות הדיווח שלה בישראל והקמת חברה זרה על ידיה כתכנון מס לגיטימי או כעסקה מלאכותית .

יודגש כי לעמדת כותב שורות אלו בהחלט ייתכן כי הנחות סלב תהיינה חייבות במס, בעיקר נכון הדבר כאשר מדובר במקרה בו נעשה הדבר במסגרת חוזה בין הצדדים של החלפת שירותים משמע, המפורסם, ירשה ויאפשר שימוש בתמונתו, שמו וכדומה ומגד יקבל הנחה או מתנה בעלת שווי כלכלי מסוים

– הדברים נראים מוצקים יותר כאשר מדובר בחריגה ממשמעותית ממתחם ההנחות המקובל ביחס לאותו מוצר וכן המדובר בפעולה מחזורית של אותו מפורסם.

מנגד פרשת רפאלי, נוגעת לנקודות נוספות על ספקטרום המיסוי והמשפט הפלילי, אשר מעניין לראות כיצד יתפתחו בפרשה זו, האם את ההסכמים סגרה רפאלי עצמה או מנהליה (גם אם המדובר באימה)? אם כך ייתכן שכלל לא הייתה לה מודעות (וודאי לא כוונה פלילית) בנוגע לעצם קיומו של הסכם מסחרי בין הצדדים. בנוסף ייתכנו מקרים רבים בהם לא קיים הסכם מסחרי סדור בין הצדדים, אלא מעין תועלת הדדית שלאו דווקא תלויה במישור העסקי של רפאלי, כפי שלדוגמא קבע בית המשפט, כי קבלן בניין המתמחה בתחום המקרקעין רשאי למכור את ביתו הפרטי ברווח ניכר, תוך כוונה ליצור רווח, ניתן לקבל את ההנחה שהוא חובש שני כובעים האחד עסקי והשני פרטי והוא רשאי להשיא רווחים לעצמו גם כאדם פרטי. באופן דומה לא ניתן למנוע מגב' רפאלי או כל מפורסם אחר לנצל את אישיותו המפורסמת לקבלת הנחות או מתנות פרטיות.

בנוסף איך ניתן לבחון מהי "הנחה מקובלת" כאשר מדובר בדוגמנית מפורסמת ברמה בינלאומית

– כמה דוגמניות כאלו כבר רכשו את אותו רכב באותה סוכנות או את אותה דירה באותו בניין מאותה חברת בניה? האם כאשר חברת רכב נותנת הנחה ענקית במסגרת מכרז, לרכבי "השרים" בממשלה, כאשר ברור שהיא מתמחרת את הרווח השיווקי הנצמח לה מזה נראה את השרים כמי שקיבלו תוספת משכורת?

אין ספק שחלק מן המבחנים בהם ניתן יהיה להשתמש במקרה זה הם: האם קיימת דרישה מצד אותו מפורסם לשימוש מוגבל בשמו וכדומה (כפי שמדובר במשרדי פרסום), האם קיים הסכם כתוב וכדומה?

מאידך גם אם אכן המדובר ברווחי עסקים

– כאשר לאותו מפורסם יש בסיס לטעון כי הינו תושב חוץ, של מדינה אחרת לה קיימת אמנת מס עם ישראל, יש מקום לטענה כי רווחים אלו אינם חייבים בישראל, אלא ששוב מצד שלישי קיים הסדר מיוחד באמנות המס של ישראל העוסק באומנים וספורטאים הקובע כי קיימת זכות מיסוי ראשונית דווקא למדינת המקור.

אם כך האם מחר נראה ספורטאים דוגמת עומרי כספי צועדים גם כן לחדרי החקירות של רשות המיסים בגין הנחות שקיבלו? האם מחר יידרש/ו כל סלבריטאי סוג ז' לדווח על כל משקפיים שקיבלו מתנה, האם כל מפורסם שיוזמן לפתיחה במוזיאון? תיאטרון? הצגה? יידרש לדווח על כך כהכנסה? ספק ונראה כי יש מקום שרשות המיסים תפעל בכדי להוציא הנחיות ברורות בטרם תפעל בענישה בתחומים אלו כלפי מישהו

– כפי שאכן עשתה עם רבנים, עורכי דחופות וכדומה.

נקודה נוספת אותה יש לבחון היא מה קורה עם נותני ההנחה, איך הם מסבירים בספריהם את ההנחה

– אם מדובר בתשלום? מדוע לא נעצרו גם נותני ההנחות? חשוב לזכור כי אם מדובר ב"תשלום", הרי שעל פי החוק בישראל, קיימת חובת ניכוי מס במקור על המשלם – האם מישהו בדק אם נעצרו לחקריה גם בעלי הבניינים והרכבים אותם קיבלה בר רפאלי כהנחה?

נראה שפרשה זו עוד צפויה להתגלגל, יחד עם זאת אם הפרשה כולה סובבת סביב הנחות הסלב (ולא סביב שאלת מקום מושבה לצרכי מס של רפאלי), הרי שלאור המצב המשפטי, והתנהגות רשות המיסים עד עתה נראה כי סגירתה הראויה ביותר של פרשה זו הינה באמצעות הסדר אזרחי או כופר

– הא ותו לא.

#מאמרים